החלטה בתיק סע"ש 35114-11-12

1.         לפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מהטעם שלא צורף לה ייפוי כח כדין. משכך, טוען הנתבע, התביעה הוגשה על ידי מי שלא הוסמך להגישה ואין לדון בה.

רקע וטענות הצדדים

2.         המדובר בתביעה כספית אשר הגיש התובע, אזרח תאילנד, בגין זכויות מתחום משפט העבודה. התובע טוען כי עבד אצל הנתבע החל מיום 10.11.03 ועד ליום 17.8.09. תקופת העסקת התובע, כמו גם עצם העסקתו, מוכחשים על ידי הנתבע בכתב ההגנה, אולם גם נטען על ידו שם כי כאשר עזב התובע את העבודה קיבל את כל הכספים שהגיעו לידיו במזומן ואף חתם על הצהרת "היעדר תביעות מן המעסיק". בהצהרה, אותה צירף הנתבע לתגובתו לבקשה לגילוי מסמכים, מצוינת תקופת העסקה מיום 9.11.03 ועד ליום 18.8.09.

3.         לטענת הנתבע, עיון בייפוי הכח אשר צורף לכתב התביעה מלמד כי נחתם מחוץ לשטח מדינת ישראל. כיוון שתאילנד אינה חתומה על אמנת האג בכל הקשור לאימות מסמכי חוץ ציבוריים ועל מנת שייפוי הכח יהיה בתוקף, עליו לעמוד בדרישות סעיף 30 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971 (להלן: "פקודת הראיות") העוסק ב"הוכחת תעודות חוץ".

על פי סעיף 30 לפקודת הראיות, כך נטען, היה על התובע לצרף: אימות חתימה בפני נוטריון ציבורי, אישור משרד המשפטים התאילנדי המאמת את פרטי הנוטריון הציבורי, אישור משרד החוץ התאילנדי המאמת את חתימת משרד המשפטים ואישור שגרירות ישראל בבנקוק, המאמתת חתימת משרד החוץ התאילנדי. המסמכים שצורפו לכתב התביעה, אינם עונים לדרישות הנ"ל לטענת הנתבע. למעשה, לנתבע טענות רבות באשר לפגמים אשר נפלו בייפוי הכח, אותן ניתן לסכם במספר טענות עיקריות, כדלקמן:

א.        חסר אישור משרד המשפטים התאילנדי על כך שהנוטריון אשר אימת את חתימת התובע על יפוי הכח הוא נוטריון ציבורי. נטען כי אין להסתפק באישור משרד החוץ התאילנדי המאמת את חתימת הנוטריון שכן אישור משרד המשפטים בדבר זהות הנוטריון נועד למנוע התחזות של הנוטריון.

ב.         נטען כי מסמך בשפה התאילנדית אשר נחזה להיות ייפוי כח, הינו חסר משמעות, שכן אין אסמכתא לכך כי נוסח ייפוי הכח בעברית הינו תרגום שלו. באשר לייפוי הכח בעברית, נטען כי הוא חסר תוקף משפטי. בנוסף לאמור בסעיף א', נטען גם כי הנוטריון אשר ציין באישורו כי הסביר לחותם את תוכן המסמך, אינו מציין כי הוא שולט בשפה העברית וכן משום שלא ניתן להסתפק באישור עורכי הדין הישראלים המאשרים את חתימת התובע על ייפוי כח שכן סעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין מתנה זאת בכך שייפוי הכח ניתן בישראל.

ג.         אישור נוטריון בוודאי מזויף שכן הוא נושא תאריך  12.7.12 ובמקביל מאשר את חתימת התובע בפני הנוטריון, ביום 22.4.11, פער של למעלה משנה ושלושה חודשים.

ד.         לא צורף לאישור הנוטריון תצהיר החותם המסומן נספח D וכי ממילא האישור הקונסולרי הישראלי מתייחס רק אל המסמך שנערך על ידי הנוטריון "א" ולא אל המסמכים אשר צורפו לו.

ה.        יפוי הכח אינו כללי, ועל כן צריך שיציין את מושא התביעה מפורשות. בייפוי הכח מצוין "מעסיקי בארץ ישראל" שהינה הגדרה כוללנית מדי ואינה מזכירה כלל את הנתבע. 

4.         בתשובה לכך טוען התובע כי ייפוי הכח נערך כדין ובהתאם לסיפא סעיף 30 לפקודת הראיות:

לטענת בא כוח התובע - עו"ד גולן אשטון, הרי שהוא עצמו, ביחד עם עו"ד רפאל אלמליח והנוטריון התאילנדי מרNATTHAWOOT SIANGSANOR ,  החתימו במקביל את התובע על ייפוי הכח נשוא בקשה זו באודון שבתאילנד ביום 22.4.11. משנחתם ייפוי הכח,  ו"בהינתן כי מדינת תאילנד איננה חתומה על אמנת האג לביטול הצורך בחקיקה למסמכי חוץ ציבוריים מיום 5 באוקטובר 1961, וכן בהתאם להנחיות שגרירות תאילנד בישראל, הרי שעובר לאישורו של קונסול ישראל בתאילנד את ייפוי הכח כנדרש בתקנות דלעיל, הרי שהיה צורך באישור משרד החוץ התאילנדי את ייפוי הכח אשר נחתם בפני הנוטריון התאילנדי...".

            כן נטען, כי בנספח 8 לכתב התביעה מצוי אישור נציג משרד החוץ התאילנדי לחתימתו של הנוטריון על מסמכי ייפוי הכח וכן אישור קונסול ישראל לחתימת נציג משרד החוץ התאילנדי, המאשרת את ייפוי הכח הנוטריוני. 

5.         עוד נטען כי כבר נקבע בפסיקה כי על אף שדרך המלך להוכחת מסמכי חוץ הינה כאמור בפקודת הראיות, לא מן הנמנע להוכיחם בכל דרך כשרה אחרת.

            לטענת התובע, תקנה 129(5) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991 (להלן: "תקנות בית הדין לעבודה") אינה מחילה על בית הדין לעבודה הוראות בדבר אופן אימות ייפוי כח לעורך דין. גם סעיפים 91 ו- 92 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א- 1961 אינו מתייחס לייפוי כח לעורך דין אשר נחתם בחו"ל. לפיכך, יש ליישם את סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 ולפיו בית הדין ינהג בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק בכל עניין של סדר דין שאין עליו הוראה אחרת בחוק. לטענתו, יש להביא בחשבון את ייחודיות משפט העבודה במיוחד כאשר מדובר במהגרי עבודה המבקשים לממש את זכויותיהם מול מעסיקים ישראלים לאחר שכבר חזרו לארצם, על הקושי הכרוך בכך. התובע מפנה בעניין זה לפסק דינו של כב' השופט חיים ארמון בס"ע 60892-05-12 SAMRAN APHINOK   נ' קיבוץ סאסא (12.12.12).

6.         לטענתו, די בהליכים שננקטו כמפורט לעיל לצורך מתן הזדמנות לתובע להיות מיוצג על ידי בא כוחו. עוד נטען כי התקנות והפסיקה אינן מחייבות את עורך הדין להציג את ייפוי הכח שבידיו על מנת שבית המשפט יבחן את תוקפו ודי בכך שעורך הדין יצהיר על כך. מכאן נטען, תוך הפניה לפסיקה, כי יש ללמוד כי פגם בחתימה על ייפוי כח נוגע למערכת היחסים שבין הצדדים ואין בו כדי להשליך על תוקפם של ההליכים בפני בית הדין.

7.         הן התובע והן הנתבע מבקשים להשית, האחד על משנהו, הוצאות משפט לדוגמא.      

דיון והכרעה

האם נדרש ייפוי כח כדין לצורך קיום הדיון בתביעה -